פרה- אוטיזם (חשד לאוטיזם) – 8 סימנים שמאפיינים הפרעה בהתפתחות הקשר אצל תינוקות
כאשר משהו אינו תקין בהתפתחות התינוק, הורים, שאינם עושים דבר, אומרים: "עד עכשיו הכול היה בסדר, ורק לאחרונה התחילה בעיה" או שאומרים " כבר מההתחלה הרגשנו שמשהו לא בסדר עם התינוק, אבל אמרו לנו שאנחנו סתם היסטריים"
לעומתם, הורים דאגנים, שנוטים לפתח מיד חרדות, חושבים שהגרוע מכל עומד לקרות. החרדה מוקרנת באופן מידי לתינוק ועוד עלולה להחמיר את המצב.
אם החשד הוא הדבר המפחיד שנקרא "הספקטרום האוטיסטי", מידע על הסימנים המוקדמים יכול לעזור. ד"ר חנה אלונים מומחית להפרעות התפתחותיות בספקטרום האוטיזם; מנהלת מרכז מפנה מסבירה: "המונח פרה-אוטיזם מתייחס לתגובות בלתי הולמות של התינוק שמאותתות על קשיים בהתקשרות ובהתפתחות. מצאנו שמונה סימנים שעלולים להצביע על חשד למאפיינים פרה-אוטיסטיים". הורים שרוצים לדעת, מוקדם ככל האפשר, האם התינוק שלהם לוקה באוטיזם נמצאים בעמדה הטובה ביותר להתבונן בתינוקם בכל מצבי הרוח שלו בכל שעות היממה ולשאול את עצמם האם מופיע אחד או יותר משמונת הסימנים הבאים של הפרעה בהתפתחות הקשר או פרה-אוטיזם:
פאסיביות יתר. חוסר בכי, חוסר תנועה, העדר עניין בסביבה – לעיתים קרובות התינוק נראה נינוח, אינו מראה סימנים של חוסר נוחות, רעב וכדומה, ישן לילה שלם במהלך חודשי החיים הראשונים.
פעילות יתר. בכי מתמשך, חוסר רוגע פיזי, תנועתיות יתר. לעיתים תינוקות שנראים פאסיביים במהלך שנת חייהם הראשונה נעשים אקטיביים בשנת החיים השנייה. במחקר התגלה שתינוקות הבוכים הרבה במהלך שנת חייהם הראשונה עלולים להיות היפראקטיביים בתקופת הילדות.
חוסר רצון או התנגדות לאכול או לינוק. אחוז גבוה מהילדים בספקטרום האוטיזם מראים קשיי אכילה ברמות שונות – סירוב לינוק, התנגדות למעבר לבקבוק או למעבר מאוכל נוזלי למוצק, אכילה מתוך תפריט צר. במקרים רבים ניתן לראות קשיים אלה כבר בחודשי החיים הראשונים.
חוסר קשר עין ישיר עם אנשים. לתינוק עם הפרעה התפתחותית בהתקשרות אין קושי להתבונן בחפץ אולם יכול לגלות קושי ליצור קשר עין ישיר עם אנשים. ישנם תינוקות הזקוקים לפרק זמן ארוך יותר (בגיל 4-5 חודשים) על מנת שערוצי הראייה יבשילו.
חוסר תגובה לקול או לנוכחות ההורה. אין הפניה של הראש, חיוך או מלמול. יש לעשות הבחנה בין העדר תגובה לקול, לבין העדר תגובה לנוכחות ההורה – גם אם התינוק איננו שומע, הוא יגיב לנוכחות ההורה. בכל מקרה יש לבצע בדיקת שמיעה לפני שמסיקים מסקנות כלשהן.
רתיעה ממגע של הורה או כל אדם אחר. חלק מהתינוקות חווים הצפה תחושתית ולכן מגע פיזי מפריע להם. אין ספק שהדבר גורם לתחושות קשות אצל ההורים, אולם חשוב להבין שהתינוק אינו דוחה אותם, אלא חווה קושי אמיתי בתחושה של העור.
עיכוב בהתפתחות המוטורית. ישנם תינוקות עם הפרעה בהתפתחות הקשר שהתפתחותם המוטורית מהירה, אולם לעיתים קרובות לתינוקות אלה יש היפוטוניה (מתח שרירי נמוך), וההתפתחות המוטורית שלהם מעוכבת. סימן זה לכשעצמו אינו מובהק.
גדילה מואצת של היקף הראש ביחס לנקודת ההתחלה. במקרים מסוימים ילדים המאובחנים עם אוטיזם, נולדים עם היקף ראש קטן יחסית, אך בתוך שנתיים עשוי היקף הראש לגדול במהירות מואצת ומגיע לממדים גדולים בהשוואה להיקף הראש של ילדים עם התפתחות תקינה. סימן זה אינו מובהק.
חשוב לציין שכל אחד מהסימנים יכול להצביע גם על הפרעה אחרת שאינה קשורה לאוטיזם, לכן חשוב בראש ובראשונה לערוך את כל הבדיקות הרפואיות הרלוונטיות ולשלול אפשרויות אלה. אם שני סימנים מתוך השמונה שצוינו (חוץ מסימנים 7,8), מופיעים לאורך זמן, יש לבדוק אפשרות להפרעה בקשר ובתקשורת.