טיפול במצוקות נפשיות של תינוקות

האם בכלל יש לתינוק אישיות עצמית?

אם יש לתינוק אישיות משל עצמו האם יכולות להתפתח לו הפרעות נפשיות?

האם העובדה שהתינוק לא מדבר עדיין פירושה שאינו מבין או תופס את מה שקורה סביבו?

האם התינוק זוכר את מה שקורה לו ונותן משמעות לדברים שנחשף אליהם?

יותר ויותר פסיכיאטרים מאמינים שהתשובה לשאלות אלו היא כן. הם מאמינים, ואף הוכיחו במספר קטן של מחקרים, שתינוק מבין מה שקורה בסביבתו כבר מרגע הולדתו, ולכן יכול להיקלע למצוקות רגשיות ונפשיות בעקבות אירועים שונים.

כדי להגיע לאבחון מדעי ומדויק ככל האפשר, פותח מודל רב מערכתי בן 5 צירים שמאפשר לבחון את מכלול המשתנים כדי להגיע לביסוס טיפול הולם ויעיל.

ציר ראשון: הפרעות קליניות

ציר זה מספק סיווגים אבחוניים של רוב התסמינים העיקריים והוא מתמקד בתפקודו של התינוק.

הציר כולל:

• הפרעת עקה פוסט-טראומטית (סוגים שונים החל מאירוע טראומטי בודד, סדרת טראומות או טראומה כרונית כמו התעללות)

• הפרעות רגשיות (כולל הפרעות מצב רוח והפרעות בעקבות הזנחה או טיפול רע)

• הפרעת הסתגלות

• הפרעות בויסות ובשליטה בתהליך החושי (תהליכי התנהגות, תנועה, תשומת לב ורגשות)

• הפרעה התנהגותית בשינה (הפרעה שאינה קשורה בחרדה או בטראומה)

• הפרעה התנהגותית באכילה (הפרעה שאינה תוצאה של טראומה או קשיי ויסות ושליטה בבעיות רגשיות) < >הפרעות ביצירת קשר ובתקשורת (הפרעות שמצטרפות לקשיי ויסות ושליטה בתהליכים פיזיולוגיים, תנועתיים, תפיסתיים ועוד).

ציר שני: סיווגים של יחסים

ציר זה מתמקד בהתפתחות תינוקות בתחום של מערכות יחסים רגשיות, תוך בחינה מיוחדת של איכות הטיפול של ההורים וזיהוי דפוסי התנהגות של הורים

• מעורבות יתר

• הזנחה

• חרדה ומתח

• כעס ועוינות

• הפרעת יחסים מעורבים

• התעללות (מילולית, גופנית ומינית)

ציר שלישי: מצבים רפואיים והפרעות רפואיות והתפתחותיות

ציר זה מתמקד בסיווג של בעיות גופניות, נפשיות והתפתחותיות. הפרעות אלה מאובחנות כבעיות שמצטרפות לבעיות קיימות אחרות ויכולות להיות מלוות בקשיים התפתחותיים.

ציר רביעי: גורמי עקה נפשיים

ציר זה מאפשר לרופא להתמקד בעוצמה של העקות הנפשיות שחווה התינוק. עוצמת העקות יכולה להשפיע באופן ישיר או עקיף על קשיים והפרעות אחרים בילדות

ציר חמישי: תפקוד רגשי וחברתי

יכולות תפקוד רגשיות וחברתיות ניתנות לאבחון על-ידי תצפיות מומחים על יחסי הגומלין שבין התינוק והוריו. התצפיות מדרגות את התפקוד הרגשי חברתי בסולם בן 5 שלבים.

בארץ קיימות שבע יחידות לבריאות הנפש של התינוק שהוקמו בסיוע משרד הבריאות וקרן רש"י, בהדרכתם של פרופסור סם טיאנו ודר' מירי קרן. סיבות הפניה שכיחות הינן:

• בעיות אכילה

• בעיות שינה

• בעיית התנהגות

• התנהגות חברתית

בשלב ראשון נערך אבחון שכולל:

• פרטי התינוק וההורים

• תצפית בקשר הורה- תינוק והערכה התפתחותית-רגשית של התינוק.

בשלב הבא מותאם טיפול. הטיפול עוסק בעיקר בקשר הורה-תינוק, מתוך תפיסה כי בשלב זה מתקיימת מערכת אחת עם יחסי גומלין רבי משמעות. אמצעי הטיפול הוא בעיקר משחק והדרכת הורים. מתנהלת גם משחקיה טיפולית וטיפול קבוצתי להורים ותינוקות, וכן גם טיפול קבוצתי לאימהות.